רש"י על פסחים צ״א א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים צ״א ע״א:ג׳ רש"י על פסחים צ״א ע״א:ה׳ »

4 גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה בַּר הוּנָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בֵּית הָאֲסוּרִין דְּגוֹי, אֲבָל בֵּית הָאֲסוּרִין דְּיִשְׂרָאֵל — שׁוֹחֲטִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כֵּיוָן דְּאַבְטְחִינְהוּ, מַפֵּיק לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב״.

פירוש רש"י על פסחים צ״א א:ד׳

4 גמ' לא שנו - דאין שוחטין על החבוש בפני עצמו:

5 בית האסורין של ישראל - כגון לכופו להוציא אשה פסולה או לשלם ממון אי נמי כדתניא כתובות דף לג: אם יקום והתהלך בחוץ כו' וכי תעלה על דעתך זה מהלך בשוק וזה נהרג אלא מלמד שחובשין אותו עד שנראה מה תהא עליו:

« רש"י על פסחים צ״א ע״א:ג׳ רש"י על פסחים צ״א ע״א:ה׳ »